מערכת היחסים בין יהודים לערבים במדינת ישראל היא מורכבת ומתקיימת בשלוש רמות , לא בהכרח חופפות : רמת המדינה , רמת החברה והרמה הבין - אישית . תוצאות המחקר מראות כי בעוד שברמת המדינה ניתן להבחין בבירור באי - הסכמות מהותיות בין יהודים לערבים , ברמת החברה , ויותר מכך – ברמה הבין - אישית היום - יומית , היחסים פחות מתוחים , ובתחומים מסוימים הם חיוביים ממש . שתי הזהויות העיקריות המתחרות אצל היהודים הן הזהות הישראלית והזהות היהודית . בעת הזו , שיעור המגדירים את עצמם " בעיקר ישראלי " ( 38 % ) עולה על שיעור המגדירים את עצמם " בעיקר יהודי " ( . ( 29 % אמנם אין מדובר בחפיפה מלאה , אבל אצל היהודים לחילוניות יש קשר חזק עם ההגדרה העצמית העיקרית " ישראלי " . הזהות המסורתית מפוצלת בין שתי הזהויות – הישראלית והיהודית ; הדתיות מטה בבירור לכיוון בחירה בזהות היהודית כזהות העיקרית ; ואילו החרדיות מפוצלת בהגדרת הזהות העיקרית בין הזהות היהודית לזהות החרדית . ככלל , מי שמזהים את עצמם בראש ובראשונה כיהודים , נוטים להציג עמדות מפלות ומדירות יותר כלפי ערבים בהשוואה למי שמזהים את עצמם בעיקר כישראלים . בהתאם למסקנות ...
אל הספר