בפרקים הקודמים ראינו כיצד חברה שמתמודדת עם טרור מאופיינת בהיעדר חשיבה לטווח הארוך , ומתקיים בה חיפוש של פתרונות רגעיים לטווח הקצר . חשיבה זו נובעת מכמה גורמים : ראשית , הצורך בסגירות קוגניטיבית מוביל לדחיית מציאות מורכבת ולהעדפת פעולות שהשפעתן היא לטווח הקצר ועל כן מאופיינות בדרך כלל ברמת ודאות גבוהה יותר . בייחוד נדחקים לקרן זווית שיקולים חשובים כגון ההשפעה השלילית של האמצעים על המוטיבציה לטרור ועל היחס כלפיו באוכלוסייה של הצד האחר שאינה מעורבת בטרור . שנית , לחצים פוליטיים מן הציבור דורשים טיפול מידי בבעיה המביא בדרך כלל לידי בחירה ביד חזקה , ולא ביד חכמה . מדובר בתמריצים ברורים של מקבלי ההחלטות לביצוע פעולות שנותנות מראית עין של ביטחון ואולי מרגיעות את המצב בטווח הקצר . ואולם לגישה זו יש כמובן מחיר בטווח הארוך . כך , בחירה באמצעים קשים מובילה להסלמה בצד האחר , שמביאה לידי דרישה נוספת לפתרון מידי וטוטלי . דרישה זו קוראת לשימוש באמצעים שאינם מידתיים , ונוצר מעגל דמים שמזין את עצמו וקשה להיחלץ ממנו . על כן דווקא בזמנים קשים , שבהם הציבור דוחק לפעולה מידית , מתחדד הצורך בחשיבה ארוכת טוו...
אל הספר