לקיומו ולפעולתו של מדרון חלקלק בהקשר של אמצעים להגנה על ביטחון המדינה במאבק בטרור יש כמה דוגמאות . כך למשל , המעבר מאכיפה פלילית למניעה מינהלית והמעבר ממניעה על בסיס של סיכון אישי למניעה על בסיס קבוצתי — שמתעלמת כליל מעקרון האחריות האישית ומייחסת סיכון על בסיס השתייכות לאומית – אתנית — הוא ירידה כזאת במדרון . מדובר במעבר ממעצר מינהלי , שמבוסס על אפליה רכה , מוסווית , כאמצעי המכוון בפועל נגד ערבים וזרים , לצעדים של אפליה גלויה וגסה כלפי הערבים כקבוצה כמו בבידוק הביטחוני ובסוגיית איחוד המשפחות . הבידוק הביטחוני כמדיניות לא מוצהרת ארוכת שנים יצר קרקע נוחה והכשיר את הלבבות לקראת פגיעה קשה הרבה יותר בזכויות יסוד באמצעות מניעת איחוד המשפחה הפלסטינית . הכלל של התעלמות מסיכון אישי כבר התקבע במציאות ועשה את פעולתו בעיצוב הנורמטיבי המאפשר להתקדם מבחינת עוצמת הפגיעה בזכויות שלא על בסיס של סיכון אישי . לא מפליא שבסוגיית איחוד המשפחות הילך המחוקק בזהירות יחסית , בקובעו הסדר של הוראת שעה . הוראת השעה הניחה את הבסיס הנורמטיבי ופתחה את האופק להסדר של קבע . מאיזון רגיל בין אינטרס ציבורי של ביטחון המדינ...
אל הספר