בדיוננו בעניין הערכת החסר של הפגיעות הכרוכות בהפעלת מדיניות תיוג לצורך התמודדות עם טרור , הובא כדוגמה השימוש שעשה השופט מלצר בעקרון הזהירות המונעת בפסק הדין השני בשאלת חוקתיותו של חוק הוראת השעה . כאן נבקש להרחיב את היריעה הן באשר לסכנה הטמונה ביישום עקרון הזהירות המונעת בהקשרים של ביטחון לאומי בכלל ולוחמה בטרור בפרט , והן כהמחשה לנטיות העלולות להתפתח בפסיקה כשעל הפרק הגנה על ביטחון המדינה . עקרון הזהירות המונעת קובע כאמור כי כל עת שהרשות המבצעת או הרשות המחוקקת מתמודדות עם סיכון פוטנציאלי שקשה לאמוד מראש את היקף הנזקים הממשי שיצמח ממנו אך הוא צפוי להיות רחב — המדינה רשאית לנקוט אמצעי זהירות מונעת אפילו בהיעדר הוכחה מספקת בנוגע לסבירות שאכן יתרחש אסון . עיקרון זה — שלאחרונה נעשה עיקרון חשוב במשפט הציבורי ברחבי יכולתי לנסוע . המטוס היה אמור להמריא . החלטתי לא להשתתף בכנס ( עמ ' 9 לעתירה בבג " ץ . (( 31 . 5 . 2007 ) 4797 / 07 להרחבה ראו פסק הדין שניתן בתביעה האזרחית שהגישה שלהוב – קבורקיאן בנושא : ת " א ( שלום ת " א ) 6783 - 11 - 09 קבורקיאן נ ' רשות שדות התעופה ( פורסם בנבו , . ( 15 . 2...
אל הספר