בניגוד לבידוק הביטחוני , הפוגע ישירות בכלל המיעוט הערבי בישראל , החוק המונע את איחוד המשפחה הפלסטינית המעורבת בישראל פוגע ישירות רק בחלק קטן יחסית ממנו . ואולם טיב הפגיעה ומידתה לגבי אדם הנדרש לוותר על קשר עם בן זוג או ילד או הנדרש לעקור מארצו וממשפחתו ולעבור לחיות בשטח הנתון למשטר כיבוש — הם בוודאי קשים יותר . גם היסוד של אפליה לרעה בהשוואה לאזרחים יהודים מתאחדים , בשים לב לחומרת הפגיעה , הוא קשה מאוד . כאמור , מדיניות זו , שמבוססת על הסדר גורף , מכוונת להשגת ביטחון רב יותר בהשוואה לחלופה של בדיקות אינדיווידואליות של כל פנייה ופנייה . מבחינה זו היא מעוררת במלואו את המתח שבין ביטחון המדינה לזכויות הפרט . פרקטיקה זו עוסקת בחוק האזרחות והכניסה לישראל ( הוראת שעה ) , תשס " ג - 2003 ( להלן : " חוק הוראת השעה " ) , שמאז נחקק לתקופת זמן של שנה אחת , עודכן בפעם ה 16 והוארך עד 30 ביוני . 2018 סעיף 2 לחוק מבטיח ששר הפנים לא יעניק אזרחות לתושבי יהודה , שומרון ורצועת עזה ( להלן : " השטחים " ) ולא ייתן להם היתר לחיות , להתגורר או לשהות בישראל . הוראה זו איננה חלה על אזרחים ישראלים שמתגוררים בשטחי...
אל הספר