בהקשר של לוחמה בטרור , מדיניות תיוג ( profiling ) על בסיס אתני היא הסתמכות , בדרך כלל על יסוד מתאם סטטיסטי , על מאפיין או מאפיינים אישיים של אדם כדי לקבוע את הסיכון הנשקף ממנו למעשי טרור , ובהתאם את המדיניות להתמודדות עם אותו סיכון . מאפיינים אישיים לענייננו הם מוצא או השתייכות לאומית – אתנית , להבדיל מהערכת מסוכנות שיסודה בחשד על בסיס התנהגותי – קונקרטי כגון פעילות של אדם שיש בה כדי להצביע על אפשרות למעורבותו בטרור או על תכנית שלו לבצע פיגוע או לסייע בביצועו ; או הנחת מסוכנות שיסודה בחשד על בסיס עובדתי – אינדיווידואלי כגון עבר של עבריינות טרוריסטית או של מעשים או קשרים שיוצרים זיקה בינו ובין ארגוני טרור או פעילות טרור . בהקשר זה נציין כי מאפיינים מולדים או קבועים נתפסים לרוב כאמינים יותר מדפוסי התנהגות מותנים . טרוריסט פוטנציאלי יכול להתאים את התנהגותו בקלות יחסית ( למשל , בקניית כרטיס הלוך – חזור מראש והגעה לנמל התעופה עם ליווי ) , אבל הוא ייתקל בקשיים גדולים יותר אם ינסה להסתיר או לשנות מאפיינים כמו גזע , מוצא אתני או מגדר . זאת ועוד , הסתמכות על דפוסי התנהגות חשודים היא כמובן חסרת ...
אל הספר