ז. האם המעצר המינהלי הוא הכרח בל יגונה?

בישראל אין כלל שיח על האפשרות המתבקשת לבטל את המעצר המינהלי או לפחות לצמצמו במידה ניכרת ; אף שלאמיתו של דבר הוא מאפשר לשלטון לפגוע פגיעה קשה ובלתי מוגבלת בחירותו של אדם בלי הליך הוגן מינימלי , ובכך הוא חותר תחת טיבה של המדינה כמדינת חוק דמוקרטית ; אף שקל להשתכנע שיש חלופות מתונות יותר שאפשר להשתמש בהן במקרי צורך קיצוניים ; ואף שקשה להשתכנע בקיומם של טעמי הכרח ביטחוניים . מדוע שיח כזה אינו מתקיים ? . 1 בשל ההליכים שתוארו לעיל של הענקת עדיפות מוחלטת לשיקול הביטחוני ותפיסת – חסר של הפגיעה בזכויות הנגרמת על ידי האמצעי , בין השאר משום שהוא מכוון כלפי " אחרים " שלהם נעשית דה – הומניזציה . . 2 בשל יכולתם המופלאה של בני אדם לשכנע את עצמם בצדקת מה שנעשה בשמם ולמענם , ולהצדיק את האמצעים הללו . על רקע המאבק בטרור גם גוברת הנטייה לקונפורמיות וההתנגדות לביקורת , ופוחתות הרגישות וההתנגדות להפרה של עקרונות משפטיים . . 3 הערך הנורמטיבי החיובי המיוחס לחוק והאפקט המנרמל שלו . ההתייחסות של הציבור בישראל לסטייה הגדולה מדיני הראיות ומסדרי הדין ומדרישות היסוד של ההליך ההוגן היא מלכתחילה סלחנית מדי , ותרנית ...  אל הספר
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר