בשנת 1979 נחקק חוק סמכויות שעת – חירום ( מעצרים ) ( להלן : חוק המעצרים ) , שהחליף את הסמכות מכוח תקנות ההגנה ( שעת – חירום ) , . 1945 ראוי לזכור כיצד קיבל היישוב היהודי בארץ ישראל את תקנות ההגנה המנדטוריות ובכללן סמכויות המעצר המינהלי . מדובר בסמכויות שבין היתר נתנו לנציב הבריטי העליון בארץ ישראל ולכל מפקד צבאי את הכוח לעצור מינהלית פרטים שנחשבו מסוכנים בכל עת שבה מצאו " כי נחוץ או מועיל ליתן את הצו לשם הבטחת שלומו של הציבור , הגנתה של ישראל , קיומו של הסדר הציבורי או דיכויים של התקוממות , מרד או מהומה " . העמדה כלפי תקנות אלה הייתה התנגדות חריפה . משפטנים ביישוב הארץ – ישראלי התנגדו להן חריפות ומחו על ההפרות החמורות של זכויות אדם הכלולות בהן . היטיב לעמוד על כך מי שלימים היה שר המשפטים של ישראל , יעקב שמשון שפירא : המשטר שהוקם עם פרסום תקנות ההגנה בארץ ישראל , אין דומה לו בכל ארץ נאורה . אף בגרמניה הנאצית לא היו חוקים כאלה , ומעשי מיידנק ודומיהם היו אף הם נגד אות החוק הכתוב . רק צורת משטר אחת תרמה לנסיבות אלה — מעמדה של ארץ כבושה . אמנם מרגיעים אותנו בכך , שהתקנות מכוונות אך ורק נגד ה...
אל הספר