כפי שתיארנו בפרק הראשון של הספר , טרוריסטים — ובכללם לא פעם גם מי שרק חשודים בפעילות טרור — נתפסים כמי שמייצגים את האחר " האולטימטיבי : שונים מ " אתנו " ומנוגדים " לנו " בכל מובן אפשרי ; מייצגים את הרע המוחלט 219 הוועד הציבורי נגד עינויים מתחת לכל ביקורת , לעיל ה " ש 53 בפרק זה , בעמ ' ; 47 - 46 הוועד הציבורי נגד עינויים עדיין מתחת לכל ביקורת , לעיל ה " ש 53 בפרק זה , בעמ ' . 2 220 בג " ץ 7987 / 11 המוקד להגנת הפרט נ ' הממונה על המבת " ן , משרד המשפטים ( פורסם בנבו , . ( 26 . 12 . 2012 שבאנושות ; ואף כמי שבמטרותיהם ובפעולותיהם הוציאו את עצמם מקרב החברה האנושית , ולפיכך אינם זכאים ליהנות מההגנות שזו מקנה לחברים בה . התייחסות דמונית זו מאפשרת לאמץ ביתר קלות נורמות שפוגעות בזכויותיהם של חשודים במעורבות בפעילות טרור ולנקוט פרקטיקות תואמות , והכול בשם ההגנה על קיומנו אנו . וכך , באופן אירוני משהו , עוצמתה של הזכות לחיים — שלנו — מעוורת את עינינו מלראות את הפגיעה בזכויות יסוד , ובכלל זה הזכות לחיים של הצד האחר . היא משכיחה מאתנו את נקודת המוצא הבסיסית ביותר שגם הפושעים המסוכנים ביותר , בכלל ...
אל הספר