הבדלים מגדריים בקהילה ובמשפחה

ראייה שמרנית יותר ואינם מגדירים כמהפכה את השינויים באורחות חייה של האישה החרדית ( כדוגמת רכישת השכלה גבוהה ) . שאלת מקומה של האישה החרדית כסוכנת שימור וכסוכנת שינוי נדונה במחקרים לא אחת . בין השאר נטען כי היא המשמרת את האי – שוויון המגדרי — הן בקהילתה הן במקום עבודתה וכי בגלל ההתבצרות שלה במובלעת חרף השינויים , היא מחמירה מבחינה דתית עם עצמה ועם בני משפחתה . ממחקר שבחן עמדות של הציבור החרדי עולה , במפתיע , ש " נשים חרדיות מחזיקות באופן מובהק בעמדות קיצוניות יותר מגברים ומתפקדות כעל תקן שומרות הגחלת " ( בכר , . ( 2015 מישור נוסף שנבחן במחקר בהקשר של מגדר והשכלה הוא עמדותיהן של הנשים החרדיות כלפי זהותן הדתית וכלפי תחושת הקוהרנטיות הקהילתית שלהן . הלר ( 2015 ) מצאה במחקרה כי הזהות הדתית וגם תחושת הקוהרנטיות הקהילתית נשמרו אצל סטודנטיות חרדיות למרות החשיפה שלהן לאקדמיה . לממד המגדרי מקום מהותי בבחינת השתלבותם של נשים חרדיות וגברים חרדים במקום עבודתם , בעיקר משום שבחברה החרדית מקובל לשמור על מרחק פיזי בין גברים ונשים שאינם משתייכים לאותה משפחה גרעינית . עניין זה מתקשר גם לחיוניותה של ההפרדה...  אל הספר
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר