הר הבית . להגנתם ייאמר כי במשך שנים רבות הרגישות המוסלמית לעניין התפילה היהודית על ההר אכן היתה כל כך רבה , עד כי הפרה של הכלל הזה היתה עלולה להוביל ( ולעיתים הובילה ) לשפיכות דמים . בשנות השבעים והשמונים הוקמו לפחות שלוש קבוצות רציניות של פעילים קיצוניים שביקשו לפוצץ את מסגדי הר הבית ובכך להחיש את הגאולה , או לכל הפחות להאיץ במדינה לשנות את הסטטוס קוו . הידועה בהן היתה המחתרת היהודית , שפעלה באמצע שנות השמונים בראשות יהודה עציון , תושב עפרה , ומן הוותיקים והנמרצים בפעילי הר הבית . אחת ממטרות הפעולה אז היתה לעצור את הנסיגה מסיני . היתה זו הפעם הראשונה שבה החל הר הבית לשמש לא רק כמשאת נפש דתית אלא גם ככלי פוליטי רב עוצמה – מעין נשק יום הדין שניתן להפעיל כדי לבלום מהלכים פוליטיים לא רצויים . אבל הקשר בין הר הבית לבין החלטת הנסיגות הדוק הרבה יותר מהניסיון החד פעמי הזהה לבלום את הנסיגה מסיני . יהודה עציון התייעץ בנושא עם שבתאי בן דב , הוגה דעות יוצא דופן ואביהם הרוחני של נאמני הר הבית . שרגאי ציטט שיחה בין עציון לבין בן דב : " האם הסרת כיפת הסלע ממקום המקדש תהווה צעד פתיחה לדינאמיקה של גאו...
אל הספר