האיסור על משכב זכר ביהדות מקורו בשני משפטים בספר ויקרא הכלולים באיסורי עריות . הראשון " ו ְאת זכר לֹ א ת שְׁכּ ב מ שְׁכּ ב ֵי א שָּׁ ה תּוֹ ע ֵבה הוא " ( שם יח , כב ) . השני " ו ְאי שׁ א ֲשֶׁ ר י ִשְׁכּ ב א ֶת זכר מ שְׁכּ ב ֵי א שָּׁ ה תּוֹ ע ֵבה ע שׂוּ שְׁ ניהם מ וֹ ת י וּ מת וּ דּ מיהם בּ ם " ( כ , יג ) . זהו ציווי "לא תעשה " שדינו מוות לשני שותפיו . הנימוק לכך , כמו לרוב איסורי העריות , הוא כללי : " כּ מע ֲשֵׂ ה א רֶ ץ מצ רַ ים א שֶׁ ר י שַׁ ב תּ ם בּהּ לֹ א תע ֲשׂוּ ; וּ כמע ֲשֵׂ ה א רֶ ץ כּ נען א שֶׁ ר אני מביא אתכם שָׁמּ ה לֹ א תע ֲשׂוּ וּ בח קֹּ תיהם לֹ א תלכ וּ " ( ויקרא יח , ג ) . ההסבר חוזר על עצמו עוד שלוש פעמים , ולדעת הרמב " ם נובע מכך " שהמצרים היו עושים שאיש נישא לאיש ואישה נישאת לאישה ואישה נישאת לשני אנשים ( משנה תורה , הלכות איסורי ביאה , פרק כא , הלכה ח . וכן שולחן ערוך , אבן העזר , סימן כ סעיף ב ) . מדוע משכב זכר הוכנס לקטגוריית גילוי עריות , שבה רק הוא מכונה ישירות תועבה , והרי ברור כי אין בו כל גילוי עריות ? מה הקשר שלו באמת למעשה ארץ מצרים וכנען ? ומעל הכול : איך...
אל הספר