את ההגירה מישראל יש לחלק לשתי תקופות : הראשונה , מקום המדינה ועד אמצע שנות התשעים ; השנייה , מאמצע שנות התשעים ועד ימינו אלה . בתקופה הראשונה אופיינה ההגירה מישראל ברצונם של המהגרים לשפר את מצבם הכלכלי ולאמץ דפוסי חיים נוחים יותר . בשנים אלו נטו הציבור ונבחריו להתייחס בביקורתיות להגירה מישראל , ראו בה מעין בגידה ברעיון הציוני וכינו אותה " ירידה " ככינוי של גנאי . באמצע שנות התשעים גברה תופעת ההגירה בעולם הגלובלי ונעשתה לחלק בלתי ‑ נפרד מהחיים המודרניים . השינויים המפליגים שחלו בענפי התחבורה והתקשורת ברחבי העולם בזכות שיפורים טכנולוגיים , שמאפשרים זמינות גבוהה ומחירים נוחים , מקלים את תהליכי המעבר מארץ לארץ , מפשטים אותם ומסייעים ליצירת תופעת השהות הזמנית . מטרתה של השהות הזמנית אינה בהכרח עזיבת ארץ המקור , אלא גיחה לכמה שנים כדי לחוות צורת חיים אחרת . גם בישראל חלחלה ההכרה כי ניידות בין ‑ לאומית היא תופעה הולכת ומתרחבת , בייחוד בקרב מהגרים מיומנים שמבקשים לקבל החזר גבוה ככל האפשר עבור כישוריהם . פתיחותו של המשק הישראלי לעולם הרחב לאחר חתימת הסכמי השלום בשנת 1993 העצימה מגמה זו . עובדים...
אל הספר