מעבר של אנשי אקדמיה בין מוסדות מחקר ואוניברסיטאות ברחבי תבל הוא דבר שבשגרה . עם זאת , יש להבחין בין מי שעוברים לארץ אחרת כדי לערוך בה מחקר אקדמי ייעודי ובין מי שמועסקים במוסד אקדמי בארץ אחרת כחלק מחברי הסגל שלו , כמו שלושת מושאי פרק זה : שני פרופסורים למדעי היהדות - שלדבריהם , נמצאים בברלין כי לא נמצאה להם משרה במוסד אקדמי בישראל - ודוקטור לסוציולוגיה שנקרתה לה ההזדמנות להשתלב במחקר שנערך בגרמניה . כאשר כישראלי החי בברלין ביקשתי לראיין את נעמן ( שם בדוי ) , פרופסור למדעי היהדות באחת מאוניברסיטאות העיר מאז תחילת שנות האלפיים , הוא השיב לי בדוא " ל בזו הלשון ( בתיקונים והשמטות קלות ) : אני רק עובד כאן , ועבודתי מחייבת טיסות רבות . אפשר לומר שרק הבסיס ששולח אותי הוא כאן . גם גרמנית אינני דובר כמעט , ובכלל אינני רואה את עצמי חי כאן בשום מובן שהוא . אינני מכיר כלל את החיים בברלין , ואין לי כמעט שום קשר עם ישראלים שחיים כאן ( חוץ מפגישה אקראית פה ושם ) . ילדי כולם בארץ באוניברסיטאות אחרי ששירתו בצבא , מה שמאלץ אותי לטוס ללא הרף בין ישראל לברלין . למעשה , אינני אוהב כלל את המקום ואינני רוצה ל...
אל הספר