חלק זה יעסוק בעובדים שהגיעו לברלין ברילוקיישן ובחרו להישאר בה . כיוון שבעבר היו רוב תהליכי הרילוקשיין בברלין מטעם ארגונים ציבוריים , נתמקד בעיקר בעובדים לשעבר של מדינת ישראל ושל מוסדותיה הלאומיים שהעדיפו לא לחזור לישראל לאחר סיום תקופת כהונתם הקצובה ותחת זאת בחרו להישאר בברלין . רק בשנים האחרונות מתקבצת בברלין קבוצה נרחבת של ישראלים שהגיעו לברלין ברילוקיישן מטעמן של חברות עסקיות , ובכך כבר עסקנו בפרקים הקודמים . כבר צוין בדברי הפתיחה כי בארגונים ציבוריים , ובראשם במשרדי הממשלה , מנסים למנוע את הישארותם בחו " ל של עובדים שנשלחו מטעמם לתקופה קצובה עם תום תקופת העסקתם . יכולתם למנוע זאת מוגבלת מטבע הדברים , משום שהטלת איסור כזה נוגדת את זכותו הבסיסית של אדם לנוע בחופשיות ולגור בכל מקום שיחפוץ , אך ביכולתם להתנות את המשך ההעסקה בארגון בחזרתו של העובד לישראל . מקובל להבחין בין שני סוגים של עובדים בחו " ל : שליחים ( עובדי הסגל הדיפלומטי במשרד החוץ למשל ) ועובדים מקומיים ישראלים ( עמ " י ) . במשרד החוץ , דוגמה שתשמש אותנו מעתה והלאה , עובדי הסגל הדיפלומטי הם ליבת עובדי המשרד . בדרך כלל יש להם...
אל הספר