גיאופיט הוא צמרו אשר ניצני ההתחדשות שלו מצויים על גבי איברי אגירה תת קרקעיים . מחזור החיים של צמחים כאלה כולל על פי רוב תקופת פעילות , אשר בה הצמח הינו ירוק , ותקופת תרדמה , שהצמח חסר בה איברים על קרקעיים . תקופת הפעילות עשויה להימשך משבועות אחדים ועד מרבית השנה . זהבית שרונית , למשל , מצמיחה עלים מיד לאחר הגשם , ואילו תקופת ההטמעה שלה נמשכת רק חודשיים שלושה . אצל זהבית השדות , לעומת זאת , עשויה תקופת ההטמעה להימשך כשישה חודשים . גיאופיטים מועטים בלבד , המופיעים באזורים טרופיים , פעילים במשך השנה כולה . אלה מעטים בארץ . אנו מוצאים כדוגמה לכך את חבצלת החוף , הפעילה כמעט במשך כל השנה - אם נצרף יחד את תקופות הקיום של העלים ושל הפרחים . מרבית הגיאופיטים של הארץ "בורחים" מיובש הקיץ . איברי האגירה של הגיאופיטים בגיאופיטים מצויים טיפוסים שונים של איברי אגירה תת קרקעיים . גיאופיטים בצל נצר תת קרקעי , הבנוי מגבעול קצר פרקים ( עוגת הבצל ) ומגלדים בשרניים , היוצאים ממפרקיו . הגלדים הם בסיסי עלים או עלים שלמים בעלי צורת קשקש או נדן . כל בצל נושא בחיקי העלים או בראש הגבעול המעובה ניצךהתרזדשות אחד א...
אל הספר