בתצלום נעורים שלה מונחת ידה של פריצי ( פרידריקה ) לבית שראגר , לימים פריצי אנצ ' ל , על ספר עב כרס : גתה ? שילר ? הלדרלין ? ודאי אחד מהם . שכן פריצי שראגר , ילידת סדיגורא החסידית ותושבת טשרנוביץ היהודית כל כך , היתה מאוהבת עד צוואר בקלאסיקה הגרמנית . כשעזבה את בית הוריה והלכה אחרי בעלה ליאו אנצ ' ל , הקפידה להנהיג בביתם גרמנית למהדרין , לא רומנית חלילה ; ולבנה היחיד פאול , לימים פאול צלאן , היתה השפה הזאת שפת אם במובן היותר עמוק של המילה , מובן פיזי ומטפיזי , רגשי ואינטלקטואלי . על אדישותו - אפילו איבתו - של הילד פאול לאביו , ומאידך גיסא אהבתו ללא גבול לאמו , יש עדויות רבות . אולי המכרעת שבהן היא זו של שיריו עצמם : שעה שדמות האב כמעט אינה מופיעה בהם , האם ממלאת את השירים , משמשת להם מקור השראה בלתי ‑ נדלה , לעתים קרובות מופיעה בהם כנמענת מפורשת , ולעתים קרובות עוד יותר כנמענת אפשרית , אף כי ייתכן כי לא היא הנמענת , וכי גוף ‑ שני ‑ יחיד בשיר הוא זכר ולא נקבה ( הגרמנית אינה מבחינה ביניהם ) - עובדה המביכה את המתרגם העברי ומאלצת אותו להכריע במקום שהגרמנית משאירה את השאלה פתוחה . הגבלתי את ...
אל הספר