על שירי דן פגיס מפני אימת הריק אני עט על הריק . ( דן פגיס , " רוח מכיוונים משתנים " ) קונכיות לבנות , שיש , שתיקה , יופי , מצד אחד ; סירות שחורות , ים גועש , לידה ומוות , מצד שני . הניגוד הזה בין אסתטיקה וחיים מופיע בשיר שכתב דן פגיס בשנות העשרים שלו : לבנות קונכיות השתיקה , והים בטרוף בריאתו , בתהו ירק וכחל , נוטש את שישן הקליל ושוכח יפין בעוות האצות המתות על החול , בנוד השחפים ללא מטרה , בפרש הסירות השחרות וכבדות המחול . . 1 כל ציוני העמוד דלהלן מתייחסים לדן פגיס , כל השירים ; " אבא " [ פרקי פרוזה ] , בעריכת חנן חבר וט . כרמי , הקיבוץ המאוחד ומוסד ביאליק , . 1991 ורק האלמים במלכות סערה הם לבדם בקצף מצאו את ידם הקרה . ( " לבנות קונכיות השתיקה " , כל השירים עמ ' 11 ) הניגוד הזה בין מערבולת החיים ושתיקת האמנות עתיד לחצות את מרחב שירתו של פגיס לכל אורכה . אבל השתיקה שייכת לאמנות הפלסטית , לא לאמנות המילה . השירה אינה שותקת , היא מדברת . וכשהיא מדברת , מתווסף ללובן ולקור אלמנט הכרחי לדיבור : הסימון . בשיר אחר מתוך הקובץ המוקדם "שעון הצל " , " גני נכר " ( עמ ' , ( 45 הקורא למשורר לשיר על ג...
אל הספר