פתיחה – שני סיפורי אהבה

היצירה הדתית בכללה והיצירה המיסטית בפרט רוויות בסיפור כיסופיה של הנפש האנושית אל האלוהים . ניסיונות ההבעה של הערגה המופשטת הלבישו אותה דמות וצורה . הכיסופים נשזרו בתוך מיתוסים שהאנישו והעשירו את עלילת האהבה . המיתוס פתח פתח לגישור על הפער האין סופי שבין הנפש האנושית ובין נושא כיסופיה . המגע , שנמנע במסגרת פילוסופית ותאולוגית , התאפשר בעולמו של המיתוס . בצל המיתוסים נרקמו אידאלים דתיים של דבקות ואהבה והתוו את הדרך מן האדם אל האלוהים . אידאלים אלו השלימו את המיתוס ונתנו ביד האדם כלי שאפשר לו ליטול חלק בסיפור . אפשר להבחין במיתוסים שונים שעליהם עומדים תיאורי האהבה והדבקות במיסטיקה היהודית . במרכזו של אחד המיתוסים ניצבת הנשמה או המחשבה . במרכזו של מיתוס מרכזי אחר ניצב הצדיק . תיאורי הדבקות של הרב קוק כוללים אף הם שני סיפורי אהבה . הסיפור האחד הוא סיפורה של הנשמה , המסופר בהשראת תמונות מכוננות על דבקות הנשמה או המחשבה בכתבי מקובלים . הסיפור האחר הוא סיפורו של הצדיק , המסופר בהשראת המיתוס והתמונות המכוננות על הצדיק במיסטיקה היהודית . הסיפור האחד הוא סיפור הערגה והצימאון של הנשמה לפרוץ את גבו...  אל הספר