עד כה התבוננו בבבואה של המתח בין מיסטיקה לסמכות דתית כפי שהיא משתקפת ביומנים המיסטיים . דומה שבכתיבה האזוטרית נטל לעצמו המיסטיקן , הרב קוק , חירות יתרה . עד כמה הרשה לעצמו הרב קוק להביא לידי ביטוי מעשי את הרוח המיסטית , החותרת ליסוד הפנימי – ובעיקר בתחום הפסיקה וההלכה ? דיון ביחס בין מיסטיקה לסמכות אצל הרב קוק מחייב להפנות מבט אל אותו תחום מובהק שבו הסמכות והמסורת באו לידי ביטוי בעולמו של הרב קוק – תחום הפסיקה ההלכתית . מקומה של המיסטיקה בהלכה אצל הרב קוק – מצב המחקר הלל צייטלין סיפר על שיחתו עם הרב זוננפלד בביקורו בארץ ישראל בשנת תרפ " ה . לדבריו , הלין באוזניו הרב זוננפלד על הרב קוק וטען כי אין דרכו ישרה בעיניו . הביקורת הופנתה כלפי שילובם של שיקולים המסתמכים על פנימיותם של החלוצים בשיקולים הלכתיים , שלא לפי דרכה של ההלכה , כלשונו : " מה לנו ולפנימיותם ? ד ' יראה ללבב , אבל אנו בני אדם , אין לנו אלא דברים שהם נגלים , ולפסוק על פי הדין וההלכה [ ... ] אנו אין לנו אלא דברי הפוסקים הראשונים והאחרונים וחייבים אנו לענוש את עוברי הדת בכל חומר הדין , ואם יש לו , להקב " ה , סודות ונסתרות – הט...
אל הספר