כתביו של הרב קוק חושפים תודעה עצמית גבוהה של אישיותו המיוחדת ונטיותיו הנפשיות . בכתביו משתקפת אישיות דתית שאינה מסתפקת ברובד החיצוני והגלוי של המציאות . הרב קוק תיאר את עצמו כמי שניחן בנפש שירית ופיוטית , בערגה אל הצפון והנסתר . מן הכתבים עולה שהרב היה נתון לחוויות דתיות עזות . הנשמה ה " שירית פיוטית " – או הנפש הרליגיוזית – אינה מתיישבת על נקלה עם החיים בתוך מציאות ארצית והוויה חברתית . התכונות הנדרשות כדי להשתלב ברובד הקיום הארצי והחברתי מנוגדות לתכונות הנדרשות לצורך פיתוח עולמותיה הפנימיים של הנפש . הרב קוק היטיב לעמוד על המתחים הכרוכים באישיותו ובמצבו . ב " שמונה קבצים " , יומניו הרוחניים והמיסטיים של הרב קוק , משתקף מתח בין אינדיווידואליזם ורצון להתבודדות ובין מחויבות חברתית ; מתח בין הנטייה אל המיסטיקה ובין האתיקה ; מתח בין נטיית הנפש האנרכיסטית ובין כבלים של מסורת וסמכות . המתחים הללו נגזרים מתכונותיה של הנפש השירית והנוטה אל הנסתר , הנתונה בכבלי המציאות הגלויה , הארצית והחברתית . המתחים האלה מוחרפים מאחר שהאישיות הנוטה לחוויות פנימיות ממלאת בו בזמן תפקיד מנהיגותי וחברתי של רב ,...
אל הספר