מי שנשמתו היא שירית פיוטית , צריך הוא לדעת את תכונתו , את מאוייו ותשוקותיו המיוחדות , את הלך נפשו , ואת המזון הרוחני המיוחד לו , הנדרש לסיפוק חיתו הרוחנית כאויר לנשימה . ואם גם ישתתף עם שאר בעלי כשרונות ביתר הדרישות הרוחניות , לא ישכח לעולם שהוא נתבע להיות עומד על מצבו ובסיסו הרוחני עמדה עצמית [ ח , ט ] . המעיינים הרוחניים אינם על פי טבעם אנשים ציבוריים , ודומים הם באופי שלהם להפראים הקדמונים , שחוש החברותי היה רחוק מלבם [ ד , סז ] .
אל הספר