ה. דגם משיחי אישי־ספיריטואליסטי

העיקרון התאורגי , שלפיו פעולותיו של האדם גורמות לתיקון בעולם האלוהות , הוא חלק בלתי נפרד של הקבלה התאוסופית . טקסטים קבליים תאורגיים מבוססים באופן זה או אחר על יסודות משיחיים , ו ' מידת ' המשיחיות של הוגה זה או אחר היא קביעה פנומנולוגית . יש הוגים שהעתיקו את זירת התיקון למישור הציבורי ויש שהסתפקו במישור האישי , דהיינו גאולת הנפש . מיקום הגאולה במישור הפרטי הוא מהלך ספיריטואלי : הדרמה המשיחית מתממשת בנבכי אישיותו של האדם . ההשלכה הפרשנית של הגאולה האישית היא ברורה : הפניית משמעות הטקסטים העוסקים בגאולה למישור האישי האינטימי . בעיניי תפיסת הגאולה האישית הספיריטואלית היא משמעותית מבחינת קביעת התהליכים ההיסטוריים והרעיוניים . למשל , יש יסוד להניח שהשכלתנים בימי הביניים המאוחרים , תלמידיו הרוחניים של הרמב " ם , תרמו בתפיסת הגאולה האישית לאווירה שהולידה את מעמד החצרנים ואת ירידתה של יהדות ספרד במאת השנים שקדמו לגירוש . נראה שגם בתנועה החסידית עיצבה תפיסת הגאולה האישית את המגמות המשיחיות . אף נקודת המוצא של רמ " מ ברבים מכתביו היא של גאולה אישית ספיריטואלית . ההיות נגאל קשור בראש ובראשונה לאי...  אל הספר