כדאי להעיר , שרש " ז עבר כברת דרך בסוגיית האמונה מאז בית המדרש של המגיד ממזריץ ' . המגיד ייחס את האמונה דווקא לממד האימננטי של האלוהות . המגיד נתלה במיוחד בגילומה של האמונה בספירת מלכות , שהיא כלי לשפע של התפארת ושל שש הספירות ( ' קצוות ' ) שהיא מייצגת . השפע הוא פנימי , ועל כן משקף את הנוכחות האלוהית האימננטית . כדבריו : ' נמצא האמונה נעשה כלי קיבול למדת אמת , וזהו ו " ק ' . בשני הדגמים של תפיסת האמונה בכתבי רש " ז שהצגנו לעיל הוא שלל את התייחדות האמונה לבחינה האימננטית בלבד . ובכל מקרה דווקא הדגם השני , המייחד את האמונה לממד הטרנסצנדנטי של האלוהות , הוא השליט בהגותו של רש " ז . כדאי לציין כי דיונים ממוקדים אחדים בתפיסת האמונה מצויים גם בכתבי ר ' מנחם מנדל מוויטבסק . הוא קבע , כי האמונה מעצם הגדרתה מתייחסת לתחומים הלא תבוניים ( ' בלי שום טעם ' ) . לפיכך הדבקות בעליונים , שאינם ניתנים לתפיסה תבונית , נעשית באמצעות האמונה . יתר על כן : להשגה ולהשכלה תפקיד שלילי – לחשוף את אזלת ידו של השכל בגישה לדרגות העליונות של עולם האלוהות . וכה כתב : וכשמגיע אל הדבקות יבין את זאת באמונתו , כי עדיין ...
אל הספר