הצמח צדק לא הבחין באופן מהותי בין תארים אלוהיים כתחום דיון פילוסופי לבין עולמות וספירות כתחום דיון קבלי . אולם בכל זאת ניתן לראות את הדיון בתארים בגוון פילוסופי מבחינת הצגת השאלות . ה ' פילוסופים ' הם הטורדנים שמעוררים את הדיון בשאלותיהם הכלליות , והקבלה מספקת תשובות הולמות . וכבר רש " ז , כשדיבר על החכמה והרצון האלוהיים , קבע ' שזה נקר [ א ] תוארי [ ם ] בלשון פילוסופי [ ם ] ' . הצמח צדק יצר אפוא מסגרת פילוסופית מובהקת לדיון מיתי באופיו . המפתח לתשובות שהוא מספק הוא אחד : הדיאלקטיקה הקוטבית של הקיום . ואכן רק הקבלה עתידה לספק הסבר מניח את הדעת לשילוב הסימולטני והפרדוקסלי של איון והיווי . מתוך הסבר זה עולה פרשנות מחודשת לתורת הבריאה של רש " ז . בסוגיות אלה נעסוק בשורות הבאות . התארים כבעיה הדיאלקטיקה המאפיינת את תפיסת הכלי בקבלת הצמח צדק מאפשרת הבנה מחודשת של סוגיית התארים האלוהיים ( ' מידות ' ) . שלוש שאלות שאלו הפילוסופים בעניין התארים , והקבלה היטיבה לענות על שלושתן : ( א ) פגיעה באחדות . התארים מחייבים ריבוי ושינוי באלוהות . ( ב ) פגיעה באוטונומיות . התארים מחייבים התייחסות לגורם חו...
אל הספר