בישראל עקבו כל העת אחר פיתוח יכולות גרעיניות בעולם הערבי והמוסלמי . עיראק ואיראן החלו בפיתוח יכולת גרעינית , אך הסבירות כי הונעו ליוזמה זו בעקבות " פרויקט דימונה " נמוכה למדי . 1974 - ב הצטרפה הודו למועדון הגרעיני העולמי , כשפוצצה מתקן ניסויי בשימוש בפל וּ ט וֹ ני וּ ם שהפיקה בכור קנדי המוזן בא וּרַ ני וּ ם טבעי . ארצות הברית איימה בנקיטת סנקציות נגד הודו , אך למעשה לא עשתה דבר . פקיסטן הלכה בעקבות הודו ונכנסה למרוץ החימוש האטומי ( "הפצצה האיסלאמית " ) . גם עליה הפעילה ארצות הברית לחצים , אך פקיסטן התעלמה מהם . בהמשך השנים פעלו גם לוב ודרום אפריקה להקמת יכולות גרעיניות צבאיות בארצן . שאיפות גרעיניות נולדו במצרים כבר בשנות ה , 50 - ואולם הכיוון הצבאי של הגרעין החל להסתמן רק בשנות ה , 60 - תחת שלטון גמאל עבד א - נאצר . ב 1956 - הוקם במצרים " המוסד לאנרגיה אטומית " , " א ֵיי - א ִי - א ִי " ( AEE - Atomic Energy , ( Establishment וע ִמו החלה התקדמות בהקמת תשתית גרעינית ובפיתוח המחקר . המאמץ הגרעיני על - פי חזונו של עבד א - נאצר תוכנן לשרת גם פיתוח נשק גרעיני . הדיפלומטיה המצרית פעלה בערוצ...
אל הספר