האחריות להערכת המודיעין הלאומית מוטלת על אמ " ן , ובשנים שבהן עוסק ספר זה , אמ " ן גם פעל בהכוונת האיסוף של המוסד . עד למלחמת יום הכיפורים , על המוסד ועל שב " כ לא הוטלה כל אחריות בתחום המחקר וההערכה . עם זאת , מדינות אפריקה מדרום לסהרה היו נתונות למחקר מאז ראשית שנות ה 60 - במדור קטן באגף " תבל " . ב 1971 - הוקמה במוסד יחידת מחקר קטנה בשם " מאחז " , שבראשה עמד דוד ארבל , ושליוותה מודיעינית את הפעילות המבצעית של המוסד בארצות זרות , כגון הסיוע למורדים בדרום סודאן ולכורדים בעיראק ; מיעוטים במדינות ערב ; מרוקו ; מחקר ראשוני של ערב הסעודית ונסיכויות המפרץ הפרסי ; וקרן אפריקה כולל אתיופיה . ההתמחות של המוסד במדינות אלה במשך עשרות שנים הקנתה לו , למעשה , מעמד של קמ " ן לאומי לסוגיות אפריקאיות , ומוניטין בקרב שירותי מודיעין זרים , שהסתייעו בו במסגרת שיתוף הפעולה המודיעיני . כבר במהלך מלחמת יום הכיפורים ת ִגבר המוסד את יכולותיו המחקריות בנושאי המזרח התיכון , תוך הישענות ניכרת על אנשי " מאחז " . בדו " ח ועדת אגרנט , אחרי מלחמת יום הכיפורים , נכללה המלצה ליישם פלורליזם בהערכה המודיעינית , כלומר ...
אל הספר