האווירה ששרתה במקום בתקופה שבה התנהלה בו פעילות קדחתנית . המסלול מוביל את המבקר מן הסלונים המהודרים בקומת הקרקע , שבהם התקיימו תצוגות האופנה עד , 1976 ואשר בהמשך שימשו לקבלת לקוחות באופן פרטי , אל הסטודיו של האופנאי בקומה השנייה של הבניין , ששוחזר בדקדקנות תיאטרלית , כאילו הוא עומד בכל רגע להיכנס לחדר העבודה שלו . לצד קיר המראות , שבאמצעותו נהג לבחון את השתקפות צדודיותיהן של הדוגמניות כדי לאמוד נכונה את הבגד , לצד הספרייה המונומנטלית ומגוון דוגמיות הבדים , הכפתורים ושאר האביזרים , ניתן לאתר את המשקפיים המפורסמים של המעצב המונחים על השולחן , ואת חלוק העבודה הלבן שלו על מסעד הכיסא . גיחה אינטימית אל מאחורי הקלעים של תהליך היצירה , באמצעות סדרה של סרטונים שבהם עדויותיהם של אנשי מקצוע שונים שעבדו עם האופנאי לאורך השנים , מאפשרת לעמוד על הפרפקציוניזם האובססיבי שלו . כמאתיים עובדים הועסקו בבית האופנה , חלקם במשך עשרות שנים , ולתרומתם חשיבות רבה , בין היתר , בשימור טכניקות של עבודת יד , שהלכו ואבדו עם התפתחות הייצור הממוכן . בשאר החללים , הצפופים משהו – הן משום שהבניין המקורי לא נועד לצרכים מ...
אל הספר