קבעתי פגישה עם ברק בקניון במעלה אדומים . כשבוע לפני כן התקשרתי אליו כדי להזמין אותו להיפגש איתי , וכשהסברתי לו את מטרת הפגישה הוא נענה מיד בחיוב , ואפילו נשמעה נימה של התרגשות בקולו . גם אני התרגשתי למשמע קולו , ומיד עלו לנגד עיני כל אותם ימים שבהם ישבתי לצדו והשתדלתי לקדם אותו בלימוד הקריאה והכתיבה . ברק הוא תלמיד מיוחד במינו , מאלה שהקשר שנוצר איתם הוא קשר של קיימא , שאינו מסתיים כשהילד מסיים את לימודיו בבית הספר . בשנים שבהן למד בחטיבת הביניים ובבית הספר התיכון פגשתי אותו כמה וכמה פעמים , ואף הוא יצר איתי קשר כדי להתייעץ איתי לגבי בחירת בית ספר תיכון מתאים עבורו . אך פגישה זו תהיה פגישה מסוג אחר . פגישה שיש בה מבט לאחור ובירור מקומו של אותו קשר שנוצר בינינו במהלך חייו , החל באותו יום שבו פגשתי את ברק ישוב מתחת לשולחן בכיתה בשיעור עברית , דרך חגיגת בר - המצווה שלו , שבה נשא נאום מרגש ומפתיע כל כך , ועד היום . גם אני חשתי שברק , בדרך המיוחדת שעשה , השפיע על חיי . עליתי במדרגות הנעות שבקניון , מחפשת בעיני את ברק האמור להמתין לי ליד בית הקפה שבו קבענו להיפגש . הוא עמד שם , נשען על המעקה...
אל הספר