ראובן בונפיל היהודים והשטן בתודעה הנוצרית בימי־הביניים

המעיינים בתולדות עמנו שאלו את עצמם לא פעם את השאלה ? אם אומות העולם שנאו את ישראל שנאה כה עמוקה , מה מנע מהן עד העת האחרונה מלבטא את שנאתן בהשמדת העם הזה כליל ? אחד מחוקרי תולדות היהודים בימי הביניים ניסח תשובה חלקית לשאלה זו : העובדה שלא כל היהודים נטבחו או גורשו , היא עדות לעוצמתם של הכוחות החיוביים של הדת , הרציונליות וההומניות בימי הביניים r והעובדה שיהודים כה רבים גורשו , עונו או נרצחו , מעידה על המידה המעטה , שבה גברו כוחות אלה בתוך חברה משתנה ובלתי יציבה . * אם נרצה לאמץ קביעה זאת ולפרש לאורה את התייחסותן של אומות העולם אל עמנו , ניאלץ להודות , כי המשימה קשה ביותר . הניגוד שבין הכוחות החיוביים של הדת , הרציונליות וההומניות , לבין הכוחות השליליים , כגון אי רציונליות וחוסר הומניות , אינו ברור במציאות כפי שהוא ברור במישור המופשט . לא זו בלבד , שאין לראות את ההתרחשות ההיסטורית כתוצאה של עימות בין כוחות הטוב והרע , אלא שאף אי אפשר לייחס לאישיות היסטורית כלשהי מניעים חד משמעיים , טובים או רעים . אצל כל אחד מן האישים העושים את ההיסטוריה פועלים יסודות מנוגדים , ששורשיהם נעוצים בתרבותם ו...  אל הספר