עולא , בן ארץ ישראל שירד לבבל , נקרא בתלמוד הירושלמי " עולא בן ישמעאל " והוא הראשון שנאמר עליו במפורש שהיה מעביר את תורת ארץ ישראל לבבל ומסר שם בעיקר את תורת רבי יוחנן . בבבלי הוא מכונה " רבותינו שירדו מארץ ישראל " או " חברינו שירדו מארץ ישראל " , ובירושלמי הוא מכונה " עולא נחותא " . הוא נודד בין ישיבות בבל ללא משרת חכם . לעתים הוא שוהה אצל רב חסדא ( בכפרי או בסורא ) ולעתים אצל רב נחמן במחוזא . את עיקר ימיו הוא עושה אצל רב יהודה בפומבדיתא . עולא מוזכר מאות פעמים כמי שמצטט את תורת רבי יוחנן אך רק פעם אחת מצוינת שיחה ביניהם : עולא במיסקיה לארעא דישראל איתלוו ליה תרין בני חוזאי בהדיה , קם חד שחטיה לחבריה , אמר ליה לעולא : יאות עבדי ? אמר ליה : אין ! ופרע ליה בית השחיטה . כי אתא לקמיה דרבי יוחנן , אמר ליה : דלמא חס ושלום אחזיקי ידי עוברי עבירה ? אמר ליה : נפשך הצלת . קא תמה רבי יוחנן : מכדי כתיב ( דברים כח , סה ) " ונתן ה ' לך שם לב רגז " בבבל כתיב ! אמר ליה : ההוא שעתא לא עברינן ירדנא ( נדרים כב ע " א ) . תרגום : עולא , בעלותו לארץ ישראל נלוו לו שני בני חוזאי . קם אחד ושחט את חברו . אמר (...
אל הספר