ההכרה בכך שהחינוך הוא המפתח להתמודדות עם המשבר החברתי - תרבותי העמוק ורב הרבדים המתחולל במדינת ישראל מוסכמת כיום על כל האליטות . בה במידה מוסכמת ההכרה שמערכת החינוך הממלכתית לא מקיימת את הציפיות שמציבה בפניה החברה הישראלית וכישלונותיה מרובים מהישגיה . הרבה פחות מכן רווחת ההכרה בכך שסיבת המשבר החברתי נעוצה במעבר ממדינת רווחה סוציאל - דמוקרטית לכלכלת שוק חופשי תחרותית אנוכית , ושסיבת הכישלון במערכת החינוך הממלכתית היא הרפורמה - יותר נכון : המהפכה - שהתחוללה במערכת החינוך הישראלית בשנות השמונים של המאה הקודמת , כדי להתאים אותה לדרישות האידאולוגיה הנאו - קפיטליסטית שביסוד כלכלת השוק החופשי : הפרטה , המקדימה את טובת הפרט האנוכי לטובת הכלל , אקדמיזציה , השואפת למצוינות מקצוענית - התמחותית צרת אופק , המעמידה את היעילות הטכנולוגית , מזה , וצרכנות חומרנית מזה , ניצבות בראש סולם הערכים החברתיים והלאומיים . תפישה זו מונעת את ההתמודדות הנכונה עם המשבר בחברה ובחינוך . כוונת הרפורמות שבאו לתקן את הכשל הייתה ליישם בצורה יותר עקבית ויעילה את עקרונות האידאולוגיה השגויה , אבל התוצאה הייתה החמרת הכישלון ...
אל הספר