נספח ד. הרמב"ם והרמב"ן בעקבות רבי ישמעאל ורבי עקיבא

בדיוננו בהשקפותיהם של הרמב " ם והרמב " ן על מדרש ההלכה , הצענו כי בשאלת היחס בין מדרש ההלכה לבין הכתוב נחלקו הרמב " ם והרמב " ן בשאלת המסורת והחידוש . הרמב " ם רואה את המסורת כבסיס המוחלט של פירוש התורה , מסורת זו קדמה למדרש , ומדרשי ההלכה שמדאורייתא מבססים אותה ומעגנים בכתוב את הפירוש המקובל מפי השמועה . הרמב " ן , לעומתו , רואה במדרש ההלכה יצירה עצמאית ומחודשת של חכמים , המפיקים מדקדוקי הכתוב דינים חדשים . והנה , מצאנו כי בשאלה דומה , היחס בין ההלכה המסורה לבין המדרש , נחלקו רבי עקיבא ורבי ישמעאל , אבות העולם , 504 והעמידו שתי שיטות : שיטת המדרש ושיטת המסורת . בסקירת שיטותיהם נלך בעקבות אברהם יהושע השל . 505 רבי עקיבא מבסס את ההלכה על כח היצירה של המדרש . הוא מחדש הלכות מדעתו במידות שהתורה נדרשת בהן , דורש מעצמו ומסכים להלכה . 506 הוא גם מגלה בכתוב מקורות להלכות שהיו בעיני חכמי דורו הלכה למשה מסיני : כי דרכו [ = של רבי עקיבא ] להוציא דברים דסבירא ליה לאחרים הלכה למשה מסיני בלי טעם וראיה מקרא כמו חצי לוג שמן לתודה ורביעית יין לנזיר וי " א יום שבין נדה לנדה וגולל ודופק כי זה כחו סוד תש...  אל הספר