סוגיית היחס בין התורה שבכתב לבין התורה שבעל פה היא אחד המוקדים המרכזיים בחקר תולדות ההלכה , והיא מעסיקה את חכמי ההלכה , ההגות והמחקר במשך דורות רבים . אחד הדיונים המקיפים בשאלה זו נמצא בשני השורשים הראשונים של ספר המצוות . בשורשים אלו עוסקים הרמב " ם והרמב " ן בהגדרתן ובתיחומן של הקטגוריות " דאורייתא " ו " דרבנן " . מתוך דבריהם נפרסת לעינינו סדרת מחלוקות ביחס ליסודותיה של תורה שבעל פה . שני מורי הדורות מתארים באופן שונה את תולדות ההלכה , מייחסים מעמד הלכתי שונה לקטגוריות ההלכתיות השונות , ומציעים מקורות שונים לבסיס הסמכות שלהן . בחיבור זה ביקשנו לתאר את המחלוקות בין הרמב " ם לבין הרמב " ן , ולהציע הסבר למתודולוגיה של ההלכה על רקע גישותיהם התאולוגיות והפילוסופיות השונות , הבאות לידי ביטוי בהשקפתם על תורה שבעל פה .
אל הספר