התחלת תורה שבע " פ שהוא השגת חכמי ישראל ותלמידים ותיקים ברוח הקודש שבקרבם כמפי הנבואה , שהיא הנבואה שלא נסתלקה מהחכמים כמו שכתוב בב " ב י " ב א ' ע "ש ברמב " ן ( מחשבות חרוץ , פרק יז ) . 438 כפי שהזכרנו לעיל , ר ' אלחנן וסרמן חוקר אחר המקור המחייב לציית לדברי חכמים לדעת הרמב " ן . במסקנתו הוא מציע בסיס חדש : רצון ה ' . זהו מקור חיוב רחב וכולל יותר מן המצוות הפרטיות המפורשות בתורה . אב טיפוס לרעיון זה רואה רא " ו בדברי התלמוד : " שלשה דברים עשה משה מדעתו , והסכימה דעתו לדעת המקום : פירש מן האשה , ושיבר הלוחות , והוסיף יום אחד " ( יבמות סב ע " א ) . רא " ו מפרש את הביטוי " הסכימה דעתו לדעת המקום " כך : " דכן היה גם רצון השי " ת אלא שלא ציוהו ע " ז בציווי מפורש " . והוא רואה בתקנה זו מודל לגזירותיהם של חכמים בכלל : וא " כ י " ל דה " ה בכל המצות ואיסורין של דבריהן הסכימה דעתן לדעת המקום ולדוגמא כשאסרו שניות לעריות גם רצון השי "ת היה כן שנגזור על עצמנו שניות אלא שלא צוה ע " ז בתורה מפורש ... ומה " ט אנו חייבין לעשות כדבריהן שהרי אנו מקיימין בזה רצון השי " ת שהסכימה דעתן לדעתו , ומ " מ כיון ...
אל הספר