ד. "ומה שתקנו חכמים משום גדר... זו היא מצוה מן התורה"

הרמב " ן בפירושו לפסוק : " לא תוסיפו על הדבר אשר אנכי מצוה אתכם " ( דברים ד , ב ) מפרש שאיסור " בל תוסיף " , משמעו לא רק איסור הוספה בפרטיה של המצווה ( דוגמת חמש פרשיות בתפילין ) , אלא גם איסור להוסיף מצווה חדשה לגמרי , ועל כן , לא היו רשאים חכמים לחייב במצוות מקרא מגילה , לולא שהאיר הקב " ה עיניהם ומצאו לה מקור בכתוב ( ירושלמי מגילה א , ה ) . אם כן , מדוע בגזירות חכמים לא שייך " בל תוסיף " ? מבאר הרמב " ן : " ומה שתקנו חכמים משום גדר , כגון שניות לעריות וכיוצא בהן , זו היא מצוה מן התורה , ובלבד שידע שהם משום הגדר הזה ואינן מפי הקב " ה בתורה " . 386 רבי צדוק הכהן מלובלין הבין שכוונת הרמב " ן היא שישנה מצווה מן התורה לחכמים לתקן גדרות וסייגים לדברי תורה . ולפי דעתו חזר בו הרמב " ן בפירוש התורה ( שנכתב בסוף ימיו ) , ממה שכתב בספר המצוות , והודה לדעת הרמב "ם ש " לא תסור " , גם לגבי תקנות גזירות ומנהגות , איננו אסמכתא אלא חיוב גמור מן התורה . 387 פרק ט , אות יב ) הסבור כי לדעת הרמב " ן ישנה הלכה למשה מסיני שחכמים יוכלו לחדש גזירות סייגים ותקנות על פי הבנתם . על כך העיר הרב פישר : " וכל הדב...  אל הספר
המכון הגבוה לתורה. אוניברסיטת בר-אילן