ב. האסמכתא בפסוק היא מקור סמכותן של מצוות חכמים

אברהם פינטוך , בספרו פיקודי ישרים , מציע שלמרות שאין מקור מפורש לחובת הציות לחכמים מלבד האסמכתא , די בכך כדי לבסס את סמכותם של חכמים . כראיה הוא מביא את דברי הרמב " ן הבאים : אבל אנו עם דעתנו שאין בהם זכר בלאו זה ( לא תסור ) , מכל מקום הוא מנהג חכמים לומר כלשון הזה ( אשר קדשנו … וצונו ) לפי שהורשו מאתו ית ' מפי הקבלה , לתקן ולסדר , והם דורשים בזה רמזים רבים וגימטריאות . והתימה שתמה הרב מן התורה צוה לנו משה שירמוז למגילה ונר חנוכה בגימטריא איננו גדול , שכבר דרשו : " כתוב זאת זכרון בספר - כתוב זאת , מה שכתוב כאן ובמשנה תורה ; זכרון , מה שכתוב בנביאים ; בספר , מה שכתוב במגילה " . כי התורה תפרש ותצוה ותודיע ותרמוז … 374 374 ספר המצוות עמ ' יט . ההוספות וההדגשות של פינטוך . מדברי הרמב " ן הללו הסיק פינטוך כי : לפי הרמב " ן גם מצוות מדרבנן כתובות בתורה , אלא שהתורה נכתבה ברבדים שונים . ברובד העיקרי היא " תפרש ותצוה ותודיע " , ומצוות אלו נקראות דאורייתא . ברובד אחר , היא " תרמוז " והמצוות הנלמדות מרמזים אלו נקראות דרבנן . גישה זו מוצאים אנו בצורה יותר מפורטת אצל הריטב " א ( חידושים למסכת ראש ...  אל הספר
המכון הגבוה לתורה. אוניברסיטת בר-אילן