הרמב " ן הביא את מחלוקת האמוראים ( שבת כג ע " א ) : " והיכן צונו ? רב אויא אמר מלא תסור , רב נחמן אמר שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך " . ובדעת רב נחמן כתב : אבל כשאומרים הדליקו נר חנוכה אין אדם יכול להסכימו 370 על זה הלאו בשום ענין שאין זה בא בכלל הכתוב שאמר כי יפלא ממך דבר למשפט אלא בגלל 371 שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך שהיא צוואה לקבל מן הזקנים על הכלל ( עמ ' יט ) . לכאורה , הרי לפנינו מקורו של הרמב " ן לחיוב הציות לדברי חכמים - " שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך שהיא צוואה לקבל מן הזקנים על הכלל " 372 ואכן כך כתב רבי צדוק הכהן מלובלין : וגם לרמב " ן דפליג ארמב " ם וס " ל דמ " ש בכל מקום בדרבנן משום לא תסור הוא אסמכתא וגם ושמרתם משמרתי ס " ל שם ( דף יד ע " א ) דהוא אסמכתא לגזירות ע " ש , מ " מ ע " כ צריכין לומר דמחוייבין מן התורה לשמוע להם דאי לאו הכי מה כח ב " ד יפה לגזור ולתקן ולחייב אותנו לקיים ושיהיה העובר נקרא עבריין ולנדות ולהכות מכות מרדות ומי המכריחנו לקיים אם ה ' לא ציוה ? ואפשר דקרא דשאל אביך דמייתי בשבת ( כג א ) והביאו רמב " ן שם ( דף י ע " ב ) יעוש " ב מודה דלאו אסמכתא הו...
אל הספר