מתוך כך אפשר לשער , שהרמב " ם והרמב " ן חלוקים בהשקפותיהם על תפקידו של בית הדין הגדול . נראה כי לדעת הרמב " ם , עיקר החשש מפני המחלוקת נוגע לפגיעה בסדרי החברה הנגרמת בעטיה . התורה כוננה את בית הדין הגדול כדי למנוע מחלוקת בכל נושא . בית הדין נושא גם באחריות לסדר החברתי , שהרי תיקון החברה הוא אחת ממגמותיה של התורה ( מורה הנבוכים ב , מ ; ג , כז ) . לעומת זאת , לדעת הרמב " ן , החשש מפני המחלוקת הוא חשש מהפגיעה בתומתה ושלמותה של התורה , שהרי המחלוקת גורמת לכך שהתורה האחת נעשית תורות הרבה . תפקידו העיקרי של בית הדין הגדול הוא האחריות לתורה . על כן כוננה התורה מוסד מוסמך לקביעת פרשנות מחייבת אחת לתורה . 280 ב . התאמת התורה לזמנים ולמצבים המשתנים מקור נוסף שממנו נוכל להבין את חשיבותה הרבה של הקטגוריה השלישית שנזכרה בדברי הרמב " ם - גזירות תקנות ומנהגות - הוא דברי הרמב " ם במורה הנבוכים ג , מא . שם מתבאר כי תפקידו של בית הדין הגדול הוא הריאליזציה של דיני התורה , על ידי התאמות נצרכות למציאות המשתנה , באמצעות תקנות , סייגים והוראות שעה : הנה בארתי סבות כל המצות אשר ספרנום בספר שופטים , וצריך שנתע...
אל הספר