ב. האם "מושבע ועומד מהר סיני" מתייחס למצוות מדרבנן?

דברים מפורשים מצאנו לרמב " ם במחלוקתו עם ר ' אפרים , ביחס לשאלה האם " לא תסור " הופך כל מצווה מדרבנן ל " מושבע ועומד מהר סיני " . אחד מן הדינים הבסיסיים בהלכות שבועות הוא ש " אין שבועה חלה על שבועה " , ולפיכך , כאשר אדם נשבע שבועה המתייחסת למצווה או לאיסור מן התורה , אין השבועה חלה , שכן על איסור תורה הוא כבר מושבע ועומד מהר סיני . 228 מה יהיה הדין כאשר שבועתו מתייחסת לאיסור דרבנן ? 229 228 ראה רמב " ם הלכות שבועות ה , יד - טז ; הלכות נדרים ג , ז - ח . 229 שאלה זו היא מוקד הסוגיה יומא עג ע " ב - עד ע " א . סוגיה נוספת באותו עניין בשבועות כא ע " ב - כג ע " ב . בסוגיות אלו ישנם צדדים לכאן ולכאן . באגרת ששלח ר ' אפרים , הדיין מצור , אל הרמב " ם , 230 הוא מציע את עמדתו , ועל פיה , אף מצוות ואיסורים מדרבנן בכלל " מושבע ועומד מהר סיני " הם , שהרי הם בכלל לאו דאורייתא של " לא תסור " . ועל כן , הנשבע על איסור מדרבנן אין שבועתו חלה . שכן הלאו " לא תסור " הופך כל מצווה מדבריהם לדאורייתא . 231 לדוגמה , הנשבע שלא יאכל חצי שיעור של איסור ואכלו - אין שבועתו חלה , ופטור גם לדעת ריש לקיש הסבור שחצי שי...  אל הספר
המכון הגבוה לתורה. אוניברסיטת בר-אילן