א. עיגונן של מצוות דרבנן בסיני: בעל הלכות גדולות והרמב"ם

במניין המצוות שלו , כלל בעל הלכות גדולות גם מצוות מדרבנן . כגון מקרא מגילה 225 ונר חנוכה . 226 כנגדו יצא הרמב " ם בשורש הראשון של ספר המצוות , בביקורת ארוכה ומפורטת והעלה שתי אפשרויות לסיבת טעותו של בה " ג . האפשרות הראשונה היא היסטורית . כלומר , ההבנה שאף מצוות דרבנן ניתנו בסיני . 227 אפשרות זו מופרכת לחלוטין בעיני הרמב " ם : " אמנם היות משה נאמר לו בסיני שיצונו כי כשיהיה באחרית ממלכתנו ויקרה לנו עם היונים כך וכך יתחייב לנו שנדליק נר חנוכה , הנה איני רואה שאחד ידמה זה או שיעלהו במחשבתו " ( עמ ' ו ) . האפשרות הסבירה יותר היא שלדעתו של בה " ג , מצוות התורה " לא תסור" עושה את המצווה מדרבנן כנתונה מסיני : " ומה שייראה לי שהביאם אל זה היותנו מברכין על אלה הדברים אשר קדשנו במצותיו וצונו על מקרא מגלה 225 מצות קום עשה ר ( הלכות גדולות , ירושלים תשנ " ב , עמ ' יח ) . 226 מצות קום עשה קלט ( שם , עמ ' יז ) . 227 על הגישה המחזירה את התורה שבעל פה כולה עד סיני ראה להלן פרק ה . ולהדליק נר חנוכה ולגמור את ההלל ושאלת התלמוד היכן צונו ואמרו מלא תסור " ( רמב " ם ספר המצוות שם ) . ואכן , לדעת הרמב " ן ,...  אל הספר
המכון הגבוה לתורה. אוניברסיטת בר-אילן