מהו מקור כוחם של חכמים ? מנין הם שואבים את סמכותם לפרש , לתקן תקנות ולגזור גזירות ? מדוע מחויבים הציבור לציית לדבריהם ? סוגיה זו , שהתייחסויות קצרות אליה נמצאות כבר אצל חז " ל , נידונה בהרחבה בדבריהם של הרמב " ם והרמב " ן . להלן נציג את גישותיהם להבנת מקור הסמכות וחובת הציות , ונבקש להראות כי שיטותיהם מבטאות שני דגמים שונים של סמכות , המשתלבים בהשקפתם הכללית על אופי פעולתם של חכמים ויחסה אל התורה שבכתב . בפרק א נציג את דעותיהם של הרמב " ם והרמב " ן . לדעת הרמב " ם , סמכותם של חכמים בכל תחומי התורה שבעל פה מעוגנת במקורות שונים בתורה שבכתב . לדעת הרמב " ן , המקורות שהביא הרמב " ם נכונים ביחס לתחום פרשנות התורה ומדרשה , אולם אינם תקפים ביחס לתחום החקיקה העצמאית - גזירות תקנות ומנהגות . בפרקים ב - ג נבקש להראות כי שיטותיהם של הרמב " ם והרמב " ן משקפות דגמים שונים של סמכות . לדעת הרמב " ם , המצווה להישמע להוראותיהם של חכמים , מכוננת את סמכותם של חכמים מיסודה , כישות ריבונית אוטונומית , שהסרים למרותה חייבים בציות כלפיה אף ללא אישור אלהי על כל פרט ופרט מקביעותיה . ואילו לדעת הרמב " ן , מצוות ...
אל הספר