הבדלי הגישות בין הרמב " ם לבין הרמב " ן בדבר היחס בין הכתוב לבין המדרש קשורים ככל הנראה גם להשקפותיהם על לשון הקודש וכתבי הקודש . נראה כי הרקע לשיטת הרמב " ן , ש " הכתוב יכלול הכל " , הוא השקפתו המיסטית על הטקסט של כתבי הקודש . הרמב " ם , חלוק עליו , כנראה , בנקודה זו , ותופס את אופיו של ספר התורה תפיסה רציונליסטית . 119 הגישות העקרוניות השונות מהוות מצע למחלוקת ביחס למדרש ההלכה . 120 116 נראה שהרמב " ם לא יסכים עם הרמב " ן בכך , ולדעתו " דעת הלשון " איננה מנביעה בהכרח את הדרשה . מכאן נובעים הבדלי הדגשים בין הרמב " ם והרמב " ן בהבנת כפירתם של הצדוקים ( ראה לקמן עמ ' 141 והלאה ) . הרמב " ם מדגיש את כפירתם במסורת הפרשנית , ולמעשה , תביעתם לפרשנות על פי הפשט היתה יכולה להיות מוצדקת כשלעצמה , אלא שהם מתכחשים לפירוש שבעל פה המקובל מסיני . לעומתו , הרמב " ן רואה את עיקר טעותם בכפירתם באמתת פירושיהם ומדרשיהם לתורה , אף על פי שהם מחודשים ונעשו בלא מסורת . 117 ספר המצוות , עמ ' יז , וכמו כן בפירושו לדברים יז יא : " כי על הדעת שלהם הוא נותן לנו התורה " . ' " 118 הלא כה דברי כאש נאם ה ' וכפטיש יפ...
אל הספר