א. הסברו של הרמב"ן: המחלוקת בהבנת הביטוי "אין מקרא יוצא מידי פשוטו"

ההסבר הראשון למחלוקת הוצע כבר על ידי הרמב " ן עצמו . הוא מעיר אמנם ששיטתו של הרמב " ם לא נהירה די צורכה : " והנה הרב מערבב את דבריו וחזר ונתן טעם אחר וסיבה אחרת " ( עמ ' לב ) . אך מכל מקום , מתוך פולמוסו עם הרמב " ם מתברר כיצד הבין את המחלוקת בינו לבין הרמב " ם באחת מהנחות היסוד החשובות שלה : והנה הרב תלה הר נופל הזה בחוט השערה . אמר " העיקר אשר הועילונו בו עליהם השלום והוא אמרם אין מקרא יוצא מידי פשוטו והיות לשון התלמוד מחפש בכל מקום ואומר גופיה 62 אלא אם כן המדרש הוא אסמכתא לדין דרבנן , ואז נאמר הדבר בתלמוד בפירוש , או שלומדי הגמרא מסוגלים להבחין בכך בעצמם ( עמ ' לז ) . 63 בדעותיהם של הרמב " ם והרמב " ן בשאלת המסורת והחידוש , קיים דמיון מעניין לשיטותיהם של רבי ישמעאל ורבי עקיבא , על כך ראה נספח ד . דקרא במאי משתעי " . וחס ושלום כי המדרשים כולם בענין המצות אין בהם מקרא יוצא מידי פשוטו אלא כולם בלשון הכתוב נכללים אע " פ שהם מרבים בהם בריבויים , ואין מדרש כבוד תלמידי חכמים מלשון את ה ' אלהיך תירא מוציא הכתוב מידי פשוטו , וכן אם נאמר בכי יקח איש אשה שהוא בכסף אינו מוציא ממשמעו ופשוטו ולא...  אל הספר
המכון הגבוה לתורה. אוניברסיטת בר-אילן