בשורש השני של ספר המצוות נחלקים הרמב " ם והרמב " ן בשאלת מעמדו של מדרש ההלכה . לדעת הרמב " ם , רק מדרש הלכה המקיים את הפירוש המקובל מסיני לכתוב , ראוי להימנות בכלל תרי " ג מצוות , והוא מוגדר " דאורייתא " . אולם מדרש ההלכה שהוא פרי יצירתם המחודשת של חכמים , איננו נמנה בכלל תרי " ג המצוות ומעמדו " מדברי סופרים " . הרמב " ן מאריך להשיג על הרמב " ם , ולדעתו אף מה שלמדו חכמים מן המדרש הוא דאורייתא וראוי להיכלל במניין המצוות . נקודת המוצא של המחלוקת היא מעמדו ההלכתי של המדרש , אולם , כבר בדברי הרמב " ם , וביתר הרחבה בדברי הרמב " ן , מתברר כי יש להבין את המחלוקת ההלכתית על רקע הנחות יסוד שונות במספר תחומים . להלן נתאר את מחלוקתם של הרמב " ם והרמב " ן ונעמוד על דעותיהם בדבר היחס ההיסטורי שבין המדרש ובין ההלכה , ולאחר מכן ננסה לעמוד על שורשיה הרעיוניים של המחלוקת . בראשית הדברים נעסוק בשאלת יחסו של מדרש ההלכה אל הכתוב , שכן כפי שמתבאר מדברי הרמב " ן , זו אחת מנקודות המחלוקת היסודיות שלו עם הרמב " ם . לאחר מכן נציג שתי הצעות הסבר למחלוקת הרמב " ם והרמב " ן : משה הלברטל רואה אותה כמחלוקת בהרמנויט...
אל הספר