הזדמנות לשינוי חברתי? אקטיביסטית פמיניסטית באקדמיה הישראלית

תמר הגר במאי 2009 סיימתי את כתיבת הספר שלי על קורותיהן של שתי אימהות אנגליות עניות שהרגו את ילדיהן במאה התשע - עשרה . כתיבת הספר ארכה כמה שנים ולוותה בלא מעט קשיים . במהלך המחקר , שכלל נסיעות לארכיונים באנגליה , נולדו בנותיי נעמי ושירה , והחיפוש אחרי החומרים והמפגש אתם הפכו מורכבים יותר . אבל הקושי נבע גם מכך שבמשך כל הזמן הזה עבדתי במשרה מלאה בחוג לחינוך במכללה האקדמית תל חי , ושהיתי שם יומיים בשבוע , שבהם לימדתי במשך 12 שעות , פגשתי כמה עשרות סטודנטים , ניהלתי תוכנית לימודים ועסקתי באקטיביזם בקמפוס , שהנפח שלו הלך והשתלט על חיי . בימים שבהם הייתי בבית הכנתי הרצאות , בדקתי עבודות , החלפתי חיתולים , ביליתי עם אימהות בגינות , שיחקתי בקוביות ובקלפים , עשיתי כביסה , קניתי בסופר , הכנתי אוכל , סידרתי , הייתי בת זוג וכתבתי את הספר . בדיעבד אני מתקשה להבין איך הצלחתי לסיים את כתב היד . לכן מאי 2009 היה מועד חגיגי בחיי , ובחיי בנותיי ובן זוגי : ביקשתי וקיבלתי היתר משפחתי לנסוע לשבוע לקיבוץ יראון בגליל העליון , לביתה של חברה שנסעה לטיול , כדי לעבור על כתב היד לפני שאני שולחת אותו למו " לים . א...  אל הספר