האורז שנלקח מפיו של אדם כלשהו , הוא נותן לנו את הדימוי המורחב של הכלא , המנעול והמפתחות . ההשמטה של האנקדוטה והפרטים מצביעה על מאפיין מובהק של עקרונות המוסר של לינקולן , מאפיין שטרם נתנו עליו את הדעת במידה מספקת . כאשר הוא מדבר על העבדות , הוא עושה זאת לרוב מנקודת מבטו של האדון ולא זו של העבד . התנגדותו לעבדות מתבססת פחות על זוועה וחמלה מאשר על אמונה מצפונית בטוב הגלום בוויתור על שליטה אדנותית . " כשם שלא אהיה עבד " כתב ביומנו , " כך לא אהיה אדון . הדבר מבטא מבחינתי את רעיון הדמוקרטיה . כל מה ששונה מזה , בה במידה שהוא שונה , כך אין הוא דמוקרטיה . " כמעט אין למצוא מקום שבו לינקולן מדבר בבוז על מחזיק עבדים - עובדה מרשימה , כאשר זוכרים שהוא שמר על קשר קבוע עם אלה שלחמו לביטול העבדות , ושהעריך מאוד את מחויבותם המוסרית , גם אם לא את הטקטיקות שלהם . החל מנאומו בפאוריה ) Peoria ( בשנת , 1854 ועד וכולל נאום " הבנייה מחדש " שלו , לינקולן אומר : איתרע מזלם של " אחינו בני הדרום " לרשת מוסד שהפך אותם למדכאים . לו אנו אנשי הצפון , הוא מוסיף , היינו גדלים בהקשר שבו החזקת עבדים היא תופעה מותרת , לא ה...
אל הספר