ילי נתיב אור הוא הבן היחיד שפגשתי במהלך המחקר שנפרש על פני שלושה בתי - ספר ושלוש מגמות מחול . בשל חריגותו ואף בשל התנהגותו המוקצנת מצאתי עצמי מתייחסת באריכות לסיפור הריקוד שלו . אור בחר לרקוד בלט , ובכך הלך במידה רבה כנגד מוסכמות מגדריות , מיניות ולאומיות המאפיינות את סביבתו הפריפריאלית , והוא מתמודד עם מצבים לא פשוטים בבית ובבית - הספר . כחוקרת , אני מוצאת את מורכבותו של הסיפור של אור מעניינת , שכן מחד גיסא מכיל סיפורו מכיל קווים המשותפים לו ולחברותיו הבנות במגמה , אך מאידך גיסא , כחריג , ישנם בו היבטים המאפשרים לחדד ולהאיר בהרחבה סוגיות אתניות , מעמדיות ומגדריות ולהציבן בהקשר של החינוך למחול בארץ . אור , תלמיד כתה י " א , הוא בן רביעי מתוך חמישה ילדים לאב נגר ממוצא אשכנזי ואם קלדנית ממוצא מזרחי ( מצרי ) . ראיתי אותו לראשונה כאשר ערכתי תצפיות בשיעורי מחול בקריית דור . הוא בחור כהה שיער , חייכן , גבוה , הלבוש בבגדים שחורים צמודים המדגישים את גופו הרזה והשרירי . אור הסכים לפגוש אותי לריאיון בשעות הבוקר באחד הימים של חופשת הקיץ במסעדה שבה עבד כמלצר . הוא הסביר שזמן פנוי אחר אין לו , משום...
אל הספר