בית כארגון ייחודי של מרחב בזמן מתואר גם בעבודתו האנתרופולוגית של בורדייה על הבית הקבילי באלג ' יר . המרחב הקוסמולוגי באיזור גיאוגרפי - תרבותי זה נתפש באמצעות מערכת של זוגות ניגודים ( גבוה - נמוך ; מואר - חשוך ; חוץ - פנים ; חיים - מוות ; גבר - אשה ) ומפנה את בורדייה להתעכב על שני עניינים שדאגלס איננה מרחיבה אודותם בניתוחה , ושיש להם חשיבות במחקר הנוכחי . הראשון שבהם הוא מגדר : תיאור התפקידים הנבדלים , הסמליות וההיררכיה בין גברים לנשים - בבית ומחוצה לו , בקהילה , בשדה ; זיהוי הנשים כ " פנים " , כטבע , כפריון , כגוף , כבית ; והענקת משמעות שונה , על - פי מגדר , לכניסה וליציאה מן הבית . פענוח הבית כ " בית " , אם - כן , התפקוד והחוויה בו וסביבו , קשורים בטבורם למגדר . העניין השני קשור לראשון ונוגע בהפרדה - אך גם במפגש - בין פנים לחוץ , בין העולם הפנימי , הביתי , לחיצוני הציבורי . סף הבית , המרחב הלימינאלי , הוא מקום עמוס משמעות וסמליות , בהיותו מקום המפגש בין העולמות המנוגדים , ובהיותו המקום המגדיר אותם ככאלה . אולם , מראה בורדייה , הבית עצמו ניחן במשמעות כפולה , ולכן הסף הוא גם " המקום בו ...
אל הספר