סלחו נא לי שכך אני חושף את עצמי בפניכם ; אך אני סבור כי דבר מועיל הוא לספר על מה שהתנסית בו , מלהעמיד פנים כבעל דעת שאינה תלויה באישיות כלשהי וכמי שמציע כביכול בוננות בלי בונן מאחוריה . לאמתו של דבר , אין תיאוריה שאיננה קטע , מותקן ברוב קפידה , של אוטוביוגרפיה מסוימת . ( ולרי , 47 : 1982 ) לא ברור היה שאצליח למצוא בית אקדמי בישראל לבצע בו מחקר על הוראת ריקוד . חיפושיי אחר חוקר או חוקרת שיוכלו למצוא עניין בהנחיה של מחקר כזה היו ממושכים ומתסכלים . " לא חייבים להיעצר בגבולות הארץ " , אמר לי אדם קרוב , " היום , בעידן התקשורת האלקטרונית והלימוד מרחוק " . התחלתי לברר על מוסדות בחו " ל , אבל בתוכי ידעתי שאני רוצה פה , בבית . שאני רוצה לכתוב בעברית , בישראלית , ולדבר בה עם מי שכמוני , מכאן . שאני חייבת להיפגש בעיניים , בגוף , עם מי שמהן אני לומדת . למצוא אוניברסיטה בישראל לחקור בה ריקוד היה גם במידה רבה למצוא לי , ולריקוד , מקום בביתי . הרצון לחקור בבית , לחקור קרוב , נבע אם כן לכאורה מתוך צורך אישי להיות ולעשות לי בית . אלא שהאישי הזה , כפי שלימדונו סוציולוגים , הוא תמיד הקשרי : תמיד נתון ומת...
אל הספר